ואף אם נדחוק דלא כהמשנה למלך הנ"ל ולומר דהנך ב' לישני פליגי בגוף הדין אי שריא איסור דרבנן לחולה שאין בו סכנה, לענ"ד ממילא מהראוי לומר כיון דללישנא קמא אפילו הנאה אסור בדרבנן לחולה שאין בו סכנה י"ל דעד כאן לא פליג לשון ב' רק לענין הנאה, אבל באכילה מודה דלמעט במחלוקת עדיף, וכך המדה בכל מקום, באופן דממה נפשך אם נימא דלא כהמשנה למלך הנ"ל, כיון דפליגי בדין הנאה בדרבנן לחולה שאין בו סכנה ממילא יש לומר דלכולי עלמא אסור באכילה, ואם נימא כהמשנה למלך ולכולי עלמא הנאה שריא, ממילא קיימא הראיה מירושלמי הנ"ל דבאכילה אסור, בפרט דקיי"ל כירושלמי להלכה בשולחן ערוך אם כן נפשט הדין דאכילה אסור.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק נ״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.