אף די"ל דלא עדיף האי דירושלמי מלישנא קמא דסוגיין, דאמר האי אישתא צמירתא כחולי שיש בו סכנה דמי, משמע בלא סכנה אסור אף שלא כדרך הנאתו דס"ל דאין מתירין לחולה שאין בו סכנה איסור דרבנן אבל למאי דקיי"ל כלישנא ב' י"ל דגם אכילה שרי, מ"מ לענ"ד זה אינו, דבאמת אינו מוכח דהנך ב' לישני פליגי בדין זה, וכמו שראיתי אח"ז במשנה למלך (הל' יסוה"ת) שכתב דבהא פליגי דלישנא קמא ס"ל דזהו כדרך הנאתו, או דס"ל דשלא כדרך הנאתן אסור דאורייתא עיי"ש, עכ"פ מפשט פשיטא ליה דגם ללישנא קמא איסור דרבנן שריא לחולה שאין בו סכנה אם כן שפיר יש ראיה מירושלמי הנ"ל דבאכילה אסור.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק נ״ה סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.