תשובות רבי עקיבא איגר · חלק נ״ג סימן ב׳

ע"ד ששאלונו באפוטרופס שהלוה זוזי דיתמי על אבליגאטיאן ששה פראצענטי לשנה בלי היתר עיסקא ואחר שנמסר השטר להאפטרופס ונתן המעות להלוה אמר האפטרופס להלוה שמהראוי שיתן ליתומים שמונה פראצענטי והשיב הלוה גם זה אעשה ונתן להאפטרופס הרווחים והאפטרופוס נתנם ליתומים להאכילם, ועתה טוען הלוה שרוצה לסלק הקרן ולנכות ב' פראצענטי שנתן עודף בכל שנה תחילה נדבר מדין ששה פראצענטי אם יוכל לנכותם כדין כל ריבית קצוצה, לכאורה יש להפך בזכות היתומים ע"פ מ"ש הרא"ש בשו"ת וכן פסק להלכה (בסי' ק"ס) אם עבר האפטרופס והלוה מעות היתומים בר"ק והאכילם ליתומים פטורים מלשלם אפי' כשיגדלו, ולמד רשב"א זה במכ"ש מדין גוזל ומאכיל בניו דפטורים מלשלם, אמנם במ"ל (פ"ד ה' י"ד ממלוה) כתב דהרשב"א והריב"ש פליגי, דהריב"ש (סי' תס"ה) לא פטר ליתומים רק מטעם יתמי לאו בני מעבד מצוה נינהו וממילא הדין רק בקטנים אבל להרשב"א גם באפטרופוס ליתומים גדולים כה"ג פטורים, ואחרי אריכות המ"ל במחלוקת הרשב"א והריב"ש כתב וז"ל ויש להסתפק בנתן ריבית להיתומים ולא נתן הקרן אם מנכין להו הריבית, א"ד כל סלוקי בלא זוזי אפוקי הוא, ולהרי"ף ז"ל אפי' בלא משכנתא דינא הכי הוא, ואם כן ה"נ כיון דפטירי מחמת דלאו בני מעבד מצוה נינהו אם כן אף מהקרן אין מנכין דכל סלוקי בלא זוזי אפוקי הוא עכ"ל: