תשובות רבי עקיבא איגר · חלק מ׳ סימן ה׳

ולא זכיתי להבין הא בפשוטו ניחא, כיון דהכלי עומד בתוך המים, והמים מקיפו מהני להרא"ש, וא"כ בדברי הרמב"ם ג"כ לא קשה מידי, דס"ל כהרא"ש דמים מקיפו מהני וכיון דבין להר"ש ובין להרמב"ם המקוה כשר, אף דאינן מטעם אחד י"ל דלא תפסינן ב' החומרות בהדדי, ומוכח כן דלפי מה שביארנו בדעת הרמב"ם דאפי' בנקב כשפה"נ בעי קבעו דוקא, א"כ בלא סתמו כלל וניקב כשפה"נ בשוליו לא יהא מהני לחוש לדעת הר"ש לגזור בקבועים שמא יקבענו במקום שאין מוצא המים כשפה"נ, והרי בש"כ (ס"ק כ"ו) הביא בשם הב"ח דבנקב כשפה"נ מהני, והש"כ כתב עלה דפשוט הוא, ואף דהם הקילו רק בניקב כשפה"נ, כיון דלכמה פוסקים אף בלאו שיטת הרמב"ם הנ"ל ס"ל דבעי דוקא כשפה"נ ממתני' דכמה יהא בנקב כשפה"נ, מ"מ י"ל דזהו במעיין שהעביר ע"ג שוקת דפסול בודאי, דהיא משנה ערוכה, ואף בהעבירו ע"ג כלי תלוש כדמשמע בלשון הש"ע, מעיין שמקלח בתוך הכלי דלהר"ש כשר, מ"מ כיון דלהרא"ש פסול באינו מקיפו מכל צד והרא"ש הוא דאוסר בתשובה בלא נקיבת כשפה"נ לטבול בו, משום הכי חיישינן לשיטת הרא"ש, אבל במקיפו דהר"ש הוא האוסר ואיהו סבירא לי דנקב כל שהו מהני, ולא מצינו דאוסר לטבול בו, יש לומר דסמכינן על זה להקל בנקב כל שהו. ובאמת לדינא י"ל בחד צד במים מקיפו והכלי קבוע דלהר"ש מהני, דיש לצרף לזה שיטת הפוסקים דנקב כל שהו מהני אפי' לטבול בו, דכיון דלכולהו הן להרא"ש הן להר"ש הוי רק דרבנן משום חששא, י"ל דמצרפים שיטה דמקילים בנקב כ"ש. ואך אף על פי כן כיון דיש לפקפק בזה, נראה לפי ענ"ד שטוב יותר לעשות מכסה (טעלליר) לא בהידוק אלא בריפוי ולנקוב ג"כ שולי התיבה בנקב כ"ש דבזה יש לסמוך לענ"ד להקל אולם העומד לנגדי, כיון דמיוחד לעמוד בו ולטבול הוי מיוחד למדרס ופסול להראב"ד משום גזירת מרחצאות, וגרע מנסרים שבמרחץ דכתבו האחרונים להקל כיון דנעשו לחברם בקרקע גם המים צפין עליו אין בו דין מדרס, מה שאין כן בנ"ד דלא מחברו לקרקע: