ואני לא ידעתי, דזהו שייך אם אפשרי לקיים שתי הפירושים ולא סתרי לדינא, אבל בזה הא פליגי ביסוד הדין דלהרמב"ם בעי נקב המטהרו וגם קבעו בארץ, ולהר"ש והרא"ש סגי בנקב כ"ש ולא קבעו, והש"כ (ס"ק כ"ג) הקשה הסתירות בשיעור הנקב, ונדחק משום דינא דלכתחילה כתב כן, אבל לא עמד על הסתירה אם בעי ג"כ קבעו בארץ, ובזה לא יספיק תירוצו דהש"ך דמשום דינא דלכתחילה הוא, דהא בסעיף מ' כתב דאין להקל בנקב כזו לכתחילה דהיינו בנקב כ"ש, אבל בנקב כשפה"נ מהני אפילו לכתחילה, כמ"ש שם דאפי' מהצד מהני אם הוא סמוך לשוליו, ואלו לשיטת הרמב"ם נ"ל דאפי' נקב כשפה"נ בעי קבעו בארץ, דמתניתן (דפ"ד מ"ה) כמה יהא בנקב כשפה"נ קאי אשוקת בסלע דקבוע בארץ, אבל בנקב לחוד לא מצינו דמהני כשפה"נ, ומההיא דשידה ותיבה אין ראיה דהתם מחובר לנהר כשפה"נ, דגם בכלי שלם מהני כמו דטובלים כלי בתוך כלי:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק מ׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.