ועכ"פ אף אלו היה כן כמו שכתבת בתחילה, עדיין לא פלטי מינן ליישב דברי תוס' מנחות שהוכיחו דתרומה במחשבה בלא דיבור מהני, מדהוצרך טעם באלם משום הברכה ותיפוק ליה משום הפרשה גופא דצריך להיות בדבור עיי"ש, ואם נא' דכתיבה כד"ד, רק בברכה לא אפשר בכתיבה כדבריך, א"כ לא הוכיחו כלום דהא משום ההפרשה היה אפשר בכתיבה אע"כ דכתיבה לאו כד"ד אך בהא מודינא לדחות ראייתי הנ"ל מאלם, דשפיר י"ל דאף דכתיבה כד"ד מ"מ לכתחילה לא מהני הכתיבה כיון דצריך להשמיע לאזניו, וגם בזה עכ"פ ראייתי מדברי תוס' ניחא, דהא עכ"פ ההפרשה אפשר בכתיבה אע"כ דלאו כד"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ל״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.