ואני כתבתי בגליון החכ"צ דלכאורה לפ"ז יקשה בהיפוך דנפשוט דרב ס' נטל"פ אסור ומדאורייתא אסור תוך יב"ח, דאלו סבר נטל"פ מותר, הא מ"מ בפסח נטל"פ אסור בדיעבד מדרבנן, ויהיה לו היתר לכתחילה לאחר יב"ח, כמו דבאמת לדעת החכ"צ לדידן מותר מה"ט לכתחילה לאחר יב"ח, אמנם כיון דטעם האוסרים נטל"פ בפסח דמשהו מיהא איכא א"כ ממילא לרב דס' מין במינו במשהו אף מדאורייתא אסור בפסח נטל"פ, גם בלא"ה ניחא דדוקא לדידן דחמץ אחר זמנו מותר וא"כ מה שאנו דנין רק להשתמש בו בפסח אחר יב"ח, בזה שפיר אמרינן כיון דתוך יב"ח דיעבד אסור דהא בפסח אינו ב"י אסור דיעבד, ולאחר פסח ליכא איסור חמץ כלל, אבל בזמן איסור חמץ נטל"פ אסור דיעבד מש"ה מקילין אחר יב"ח להשתמש בפסח, דלא יבא להשתמש תוך יב"ח דהיינו בפסח תוך יב"ח כיון דאז אפילו דיעבד אסור, אבל לרב דחמץ לאחר זמנו אסור ואם משתמשים בו אחה"פ באב"י מותר בדיעבד מטעם נטל"פ, בזה אסור לכתחילה אחר יב"ח דיבואו להתירו לכתחילה ג"כ תוך יב"ח דהיינו אחה"פ:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק כ״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.