תשובות רבי עקיבא איגר · חלק כ״ו סימן ה׳

מ"ש מעכ"ת להקשות על החכ"צ הנ"ל מדברי הש"ך (סי' ק"ב) דבכלי איסור שנתערב ברוב כלי היתר דצריכים להמתין עד למחר הוי דשיל"מ, דנצטרך להמתין עד אחר יב"ח דיהיה לו היתר ג"כ מדרבנן, ומעכ"ת ני' כתב לתרץ דלא מקרי יל"מ דהבלוע לא היה היתר אלא שנעשה עפרא, זה אינו, דהא אפילו מצד הגעלה היה מקרי דשיל"מ אלולי טעמא דצריך הוצאות להגעיל, והרי בהגעלה לא הוי היתר להבלוע אלא להכלי שמוציא ממנו הבלוע, וא"כ מה לי שההיתר ע"י הוצאת הבלוע בהגעלה או שיצא הבלוע ע"י ישון יב"ח דנשתנה לעפרא, ובענין קושייתו הא מבואר בחכ"צ, ויסודו דביי"נ מהני ישון יב"ח להשתמש בו אח"כ לכתחילה כיון דתוך יב"ח דיעבד אסור ידעו ההפרש בין תוך יב"ח לאח"כ, ומזה למד בכלי חמץ דכיון דאב"י אסור דיעבד מש"ה אחר יב"ח שריא לכתחילה, אבל בשאר כלי איסור דכל אב"י שרי בדיעבד ובזה אף אחר יב"ח אסור לכתחילה דלא יתירו ג"כ תוך יב"ח לכתחילה עיי"ש, וא"כ ממילא לק"מ, דהא גם אחר יב"ח לא יהיה היתר להשתמש בהם לכתחילה, ולא מקרי דשיל"מ, ויעויין בחכ"צ שם שהוסיף לבאר דלא יקשה לפ"ז אמאי לא פשט הש"ס גבי עכברא בשכר' דרב ס' נטל"פ מותר, דאלו ס"ל דנטל"פ אסור א"כ גם דיעבד אסור באב"י והיה לו היתר לאחר יב"ח לכתחילה, ואמאי אמר קדירות בפסח ישברו הא יהיה להם היתר לאחר יב"ח ותירץ דהך סברא דאם באב"י דיעבד אסור מקילין לכתחילה לאחר יב"ח ולא חיישינן שיתירו ג"כ תוך יב"ח, זהו רק בצירוף דאף אם יתירו תוך יב"ח הוי רק איסור דרבנן אבל אם רב ס' דנטל"פ אסור א"כ מדאורייתא אסור תוך יב"ח, בזה אחר יב"ח אסור לכתחילה, עיי"ש: