תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רכ״ב סימן כ״ה

יב) מ"ש בני (באות ג') לבאר דברי הנ"י בדף ח"י בההי' דנתגיירתי ביגי לב"ע ולהביא מזה סיוע לדברי, דבריך טובים ונכוחים ואני קורא עליך אם חכם בני וכו', אולם ידידי בני יש לי כוונה אחרת בנ"י כי דבריך אינם מספיקים דאף אם הדין כדעתי היינו באומר שאינו בנו ע"י שאשתו זינתה עם אחר בזה א"נ לומר דזנתה עם פלוני דאיכות הזנות עם מי אין לו שייכות לאינו בני דכל שאמר שזינתה ואינו בנו שוב הוי כאחר וא"נ לומר עם מי זנתה אבל בנידון זה דמה שמעיד שאינו בנו היינו ע"י שהיא נכרית א"כ י"ל דל"ש לומר כיון דלדבריך אינו בנך שוב אינך נאמן להעיד שהיא נכרית דהא זהו עצמו העדות שהיא נכרית דעי"ז אינו בנו ול"ש לומר דאנן ניקו ונאמר ע"י ענין אחר דאינו בנו בפרט היכי דהיה בחזקת בנו בהולדה שהוליד אותו מאשתו זאת והוא מחזיק החזקה שהחזקנו בו אלא דאומר שהיא נכרית ועי"ז אינו בנו ואיך נאמר כיון דאינו בנו א"נ כלל וניקום ונאמר שאינו אביו בהולדה הא במה נגרע החזקה שהוא בנו בהולדה, ע"י שהתנהגו האב עם בנו ולזה הי' באופן אחר והיינו דהתורה האמינתו בא' מב' פנים או דמעיד שהוא בנו פסול שהולידו מגרושה וכדומה או דמעיד שאינו בנו וא"כ באמת אלו לא העיד על עצמו רק עלי' שהיא נכרית הי' נאמן מדין אינו בני אבל כיון דאומר על עצמו שהוא נכרי והוי בנו א"כ לא בא להעיד שאינו בנו אלא שמעיד זהו בני והוא נכרי בזה אמרינן אותו העדות אינך נאמן דאין עדות לנכרי ואם נידון אותו לישראל ולהאמינו שהיא נכרית ומדין אינו בני זהו לא העיד מעולם אלא שהעיד זה בני ונכרי אין אנו יכולי' לשווי' עדות אחרת שאינו בנו ודוק.