יא) ומ"מ מסתפינא להמציא דבר חדש כזה דלא מצינו וגם מדחשש הרמ"א (בסי' מ"ב) להפוסקים להחמיר בע"א בקדושין ובסי' ק"ל ס"ג דכתב המחבר דנתן גט בע"א אינו גט דמשמע אפי' לקולא ומדשתק הרמ"א משמע דאדויי אודי בזה ואין לחלק דבגרושין בע"א דליכא ב' עידי מסירה לשווי' לשטרא הוי כמגרש בחספא בעלמא וה"נ במקדש בשטר בפני ע"א י"ל דאינו כלום ודוקא במקדש בכסף או ע"א מעיד דנתקדשה בפני ב' עידי מסירה בזה הוא דחיישינן דמסתימת הש"ע משמע דאין חילוק דאף בבא לפנינו גט חתום בע"א אינו גט כלל ועי' תוס' ריש גיטין (דף ב' ד"ה נאמן) משמע דס"ל דאם ע"א נאמן בגיטין גם אם הגט חתום רק בע"א מהני א"כ ה"נ לענין חששא להחמיר לדידן אע"כ דמחלקינן בין מקדש בע"א למגרש בע"א, ולזה נראה יותר כפי דרך א' הנ"ל עפ"י שיטת העיטור ור"ח.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רכ״ב סימן כ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.