תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רכ״ב סימן י״ז

ח) על קושייתך באות ב' על הנ"י פ"ג דיבמות, לא עמדתי על דעתך דהרי גם ברש"י הדברי' כהווייתן אות באות, ולמה העמדת קושייתך על הנ"י ולא על רש"י ואף דהתי"ט כ' כמה פעמי' וחד מנהון פ"ב דפיאה, שכן דרך רש"י בכמה מקומות לפרש המשנה כס"ד דהש"ס, דדרך פירושו כסדר המשנה שבגמ' וראוי להבין המשנה כס"ד דגמרא טרם בואו למסקנא, היינו במשנה שבמקומו שקיל וטרי הש"ס עלה ראוי לפרש כס"ד דעי"ז מתפרש היטב השקלא וטריא על המשנה, אבל היכי דלא שקיל וטרי הש"ס עלה במקום זה ראוי לפרש כמסקנא, ובפרט דהכא דגם בגיטין ליכא שקלא וטריא כלל כדרך מקשן ותרצן, אלא דהוי פלוגתא דאמוראי ואך באמת מצאנו כמה פעמים דאף שלא במקומו מפרש רש"י כס"ד ואפשר מפני שהוא קרוב יותר לפשוטו דמתני', וחד מנהון ערובין (דף מ"ז ע"א ד"ה היבמה לא תחלוץ וכו' ואתה מצריכה כרוז לכהונה וזהו רק ס"ד ביבמות ודחינן לה דבגרושה מא"ל, ומסקינן משום דאינה עולה ליבום [ובאמת לא נחה דעתי בזה, דפשטא דמתני' אינו מותר מורה יותר לטעם דכרוז כהונה מטעמא דאין עולה ליבום וצ"ע:] ובנ"י ריש יבמות במתני' במ"ש והרשב"א ז"ל תמה על ז"ל וכו' קשה ג"כ כזה הא מצינו כמה פעמים דרש"י מפרש במתני' כס"ד דהש"ס שבזה מתפרש ומובן יותר השקלא וטרי' עלה וכנ"ל וה"נ י"ל כן כיון דאמרינן בסוגי' דיקא נמי דקתני שנמצאו ולא קתני שהיו ועלה אמרינן אמר רבא הלכתא וכו' ואלא הא דקתני שנמצאו תני שהיו הרי דס"ד דהש"ס לדייק מלישנא דנמצאו דוקא בלא הכיר לזה נקט רש"י במתני' כס"ד דהש"ס, ונראה דלזה כיון התוי"ט במתני' זו [אלא דהתי"ט כ"כ גם על הרע"ב וע"ז אינו מספיק דהרע"ב צריך לפרש כפי המסקנא וכפי ההלכה].