תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רכ״א סימן כ״ה

ואולם הר"ן יראה דבהכרח פליג על האי ס' דתוס' והוא דבר"ה (דף רי"א ע"ב ד"ה גרסי') כתב בשם הרמ"ה הא דכפאוהו פרסיים מיירי בידע שהוא מצה אבל קסבר בשר הוא לא יצא, ובדף שאחריו כתב דדעת הרבה גאונים דמצות א"צ כוונה, וראייתם מהא דכפאו פרסיים וכתב עלה ומיהו דוקא באינו מתכוין אבל במתכוין שלא לצאת לא, ומעתה אם יסבור הר"ן כסברת תוס' הנ"ל יהיה דבריו סותרים אלו לאלו דהא גבי כפאוהו פרסיים מקרי מתכוין שלא לצאת כיון דידע שהוא מצה אע"כ סבר הר"ן דאף דאינו רוצה בעשיי' עדיין אינו מוכרח דרוצה דוקא שלא לעשות המצוה א"כ ה"נ בנ"ד בתקפתו ולא. רצא לבא עליה מ"מ אינו מוכרח אלא שאינו רוצה בביאה, אבל כיון דמוכרח לבא עליה אינו מתכוין דוקא שלא לקנותה ואין כאן הוכחה לשיטת הנ"י, כן העליתי דרך פלפול: