אולם יראה לי שהר"ן לא כן ידמה, שהוא כתב פ"ק דקדושין בסוגיא דתחלת ביאה קונה וז"ל, ומיהו ביבמה דמקדשה בביאה אפילו גמר ביאתו קנה בתחלת ביאה והיינו דאמרי' וכו' אלא מן הארוסין ליתי עשה ולידחי ל"ת ואם איתא דבסתמא לא קני לה עד גמר הביאה מן הארוסין נמי עשה ול"ת הוא, דבעידנא דקני לה היינו גמר ביאה כבר נעשית בעולה, א"ו היינו טעמא כיון דמדאורייתא קני בהעראה אלא משום דדעתו על גמר ביאה הוא דא"ק בסתמא עד גמר ביאה אבל ביבמה כיון דלא בעי דעתו דאפילו שניהם אנוסים קנו, לא אזלי' בתר דעתיה עכ"ל, הרי פתח דבריו יאירו דרק בבועל סתם קני בהעראה דהא כתב אפילו גמר ביאתו ולא כתב אפילו במפרש כמ"ש הנ"י, וכן מסיים דבריו שכתב אבל יבמה כיון דלא בעי דעתיה כלל מלשון זה מבואר דלא בעי שיהא דעתו לכך אבל לא אם יהיה בהיפוך ויתכוין שלא לקנות:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק רכ״א סימן כ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.