תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר״ט סימן א׳

ומה שכתב רו"מ ליישב קושייתי על הרי"ף ממתני' דצמר רחלים וצמר גמלים, די"ל בטעמא דהרי"ף הכי, דהיסוד דדבר שיל"מ לא בטל, היינו כיון דלחד מ"ד דהיינו לר"י מין במינו לא בטל החמירו בזה לדידן בדבר שיל"מ, ובביצה שנתערב אף דגם לר"י בטל דהוי יבש ביבש, מ"מ לחד מ"ד לא בטל מטעם דבר שבמנין מש"ה מחמירין כן בדבר שיל"מ, וכן בההיא דפת שאפאה עם בשר כיון דחד תנא ס"ל דריחא מלתא מחמירין כן בדבר שיל"מ, משא"כ כלאים דלכ"ע בטל דהוא בעצם מין בשאינו מינו, [במחילה מכבודו הא הוי מב"מ בעצם למה דקיי"ל כרבא דאזלינן בתר שמא, והוי כמו חלא דחמרא וחלא דשכרא, אבל הי' לו לידידי לומר דכיון דהוי יבש ביבש גם לר"י בטל], בזה לא החמירו ביש לו מתירין עד כאן דבריו.