ולענ"ד שלזה כיון הנ"י בשם הריטב"א דלא כמ"ש בחידושי אנשי שם (סק"ד) משא"כ הכא דהולד ממזר מזה ומזה, ודברים אלו אין להם שחר, דהא קיימינן עתה דאין הולד ממזר אלא דתצא, א"ו כמ"ש דהכא אין מקום לטעות ולדון דהולד ממזר, ונראה דבה' נזהר מזה בלשונו במ"ש הרי"ף בשמו כיון דבאשה שהלך בעלה למדה"י הולד ממזר מזה ומזה, אם אתה אומר תצא אתה מוציא לעז על בניה, והדברים סתומים וחתומים ולזה נראה דנזהר הבה"ג מפקפוק הנ"ל דל"ש הכא לעז, ולזה כתב כיון דבאשה שהלך בעלה, והיינו דהתם ממזר משני אף לאחר שגירשה הראשון, כמ"ש תוספות ר"פ האשה שהלך, הרי אף דאח"כ ליכא איסור אישות רק איסור סוטה דאסורה לבועל אפ"ה הולד ממזר, ועי' תוס' יבמות (דף מ"ט ע"א ד"ה סוטה נמי) מש"ה ביבמה אם אתה אומר תצא וידונו דגם יבמה שזנתה אסורה ליבם ולבועל, וכדס"ל לרב המנונא, יאמרו שהולד ממזר:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ר״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.