ואולם מה דקשה לי יותר הא מבואר ביבמות (דף כ"ד) גבי פלוגתא דרבי ורבנן בכיעור דס"ל לרבי תצא. ומסקינן שם דהלכה כן בצירוף קלא דלא פסיק. א"כ במה דאר"ח דיכולים לומר לאסרה על בעלה באו. אף דע"כ העידו שראו כדרך המנאפים כדאיתא סוף פ"ק דמכות דפירש"י ששכבו זה ע"ז בקירוב בשר ונהגו כדרך המנאפים. ואם איתא דלאסרה על בעלה באו למאי הוצרכו להעיד על קירוב בשר והנהגתם כדרך המנאפים הא בלאו ק"ב אלא ששכבו בבגדיהם יחד. ג"כ עכ"פ מקרי כיעור [וכדאיתא בב"ש סי' י"א ס"ק י"א בשם רש"ל] וסגי לאסרה על בעלה. וצ"ל דמיירי דלא היה קדל"פ ולא מתסרא בכיעור לחוד. וא"כ לפ"ז מאי פרכינן דמקטלה המ"ל. הא משכחת לה ביש קדל"פ ובזה במה שהעידו דראו קירוב בשר והנהגה כנואפים מוכח דלהרגה באו, דלאסרה בהעידו על השכיבה יחד לחוד ג"כ מתסרה:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.