יפה הקשה, וגם אנכי כבר עמדתי בזה, והוספתי להקשות ביותר כסגנון זה. דבאמת קושיא הנ"ל אינה חזקה כ"כ. די"ל דרב חנן ס"ל כת"ק דריב"ק דאפילו בממון צריך שיראו כא'. ומכ"ש באיסורא. והרי הסמ"ג הובא בב"י (סי' ל') כתב דרב אשי ס"ל כת"ק מדאמרינן בפר' השולח ה"נ מסתברא וכו' ואי בעידי כתיבה הא אמר מר אין עדותן מצטרפות עד שיראו כא'. מדפריך מדברי ת"ק משמע דס"ל דההלכה כן. ואף דהב"י דחה זה די"ל דהנ"מ לאו מדברי ר"א הוא אלא דסתמא דתלמודא אמר לה. מ"מ י"ל דר"ח ס"ל כת"ק ובפרט דהא בלא"ה אין דברי ר"ח להלכ' דהא קיי"ל דחבר צריך התראה. אלא צ"ל דאליבא דריב"י קאמר. ה"נ י"ל דאליבא דת"ק דריב"ק קאמר ומה דאמרי' אלא דמקטלה היכי משכחת לה, היינו הכל דאם לתרווייהו כדברי ריב"י וכדברי ת"ק דריב"ק היכי משכחת לה דמקטלה:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.