נ"ל דלא קשה מידי. דלכאורה קשה בדברי רש"י ד"ה שלח בו יד וכו'. ואשכח דדידי' כפר. הא הסברא קצת דחוק. דנהי דקנה לה להתחייב באונסים. מ"מ לא קנה להיות שלו. ואינו בכלל דידיה כפר. וגם קשה לכוון כן בלשון הש"ס ושבועה לא מהני בי' כלום. והא באמת יש לפרש בפשוטו. דהכי אמרינן דכפל הוא דוקא היכא דטענת נגנבה פטרה אותו אם היה האמת כן. בזה כיון דאשתכח בביתו הוא מקרי גנב. אבל בשלח בו יד מקודם דשבועת נגנבה אינה פוטרו. דאף אם היה נשבע באמת דנגנבו חייב. כיון דשלח יד מקודם. בזה לא מקרי טוען טענת גנב לחייבו בכפל. והוא סברא אלימתא ומתפרש שפיר בלשון הש"ס ושבועה לא מהני ביה כלום. היינו דלא מהני לפטור עצמה בזה. והוא לכאורה תמיה עצומה על רש"י.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קצ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
