ואך באמת קשה מאד. דהא ה"ט אינו שייך לענין ספק דרבנן דמחמירין בדבר שיל"מ. אלא מטעם דעד שתאכלנו על ספיקא תאכלנו בהיתר ודאי. ורק בביטול דהוי היתר ודאי. בזה רק הטעם משום דדמי להיתר בהיתר. ואם כן איך אמר ר"א ריש ביצה הוי דבר שיל"מ. וכל דבר שיל"מ אפילו בדרבנן לא בטל. והיינו דכי היכי דלא בטל. ה"נ ספיקו אסור. הא לא דמי זה לזה. דטעמא דלא בטל דהוי היתר בהיתר. וזהו לא שייך לענין ספיקא דרבנן:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.