תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ט סימן ג׳

ידידי הן דבריו מושכלים הם דרך פלפול אבל לא ליישב פשטן של הדברים והפשטות עדיין צע"ג. ואם באנו לידי כך ליישב בפלפול. אומר אני שאלולי שאיני כדאי הייתי בוחר דרך לעצמי בזה. ויעוין בהר"ן נדרים (דף נ"ב ע"א) ותמצית הדברים בשיטת הרי"ף. דהא דדבר שיל"מ לא בטל. היסוד דרבנן דס"ל גבי דם הפר ודם השעיר דעולין אין מבטלין זה את זה. והיינו דב' מיני היתר לא מבטלים זא"ז, ולזה בדבר שיהי' לו היתר למחר מקרי קצת היתר בהיתר. אלא כיון דלאו היתר גמור הוא. בעי ג"כ שיהי' מב"מ בעצם מש"ה במין בשא"מ בטל. אבל ביש לו היתר מיד כההיא ביניתא דאטוי בהדא בשרא. דיכול לאכלו עם בשר. וכן בההיא דמים ומלח דיכולים להוליך במקום דשניהם יכולים לילך. הוי ממש היתר גמור בהיתר ולא בטל עיי"ש: