ולפ"ז י"ל דמש"ה הביא הרי"ף בהלכותיו הא דבע"ח דכ"ע נ"מ. והיינו כיון דדקדק הרי"ף בלשונו ואיכא מותר על ב' כתובות מאי דשקל בע"ח. מבואר בהרא"ש דבעי' מותר דינר זולת החוב אלא דהבע"ח שקיל אותה ומטעם דהוי כנתחדש דבר. דלזה צריך ראיה לדון גביית בע"ח לנתחדש דבר. לזה הביא דברי הש"ס דבבע"ח לכ"ע נ"מ כ"פ בכתובה וע"כ החילוק דבבע"ח הוי כמרובים ונתמעטו. ומוכח מזה דהוי כנתחדש דבר. ומינה למידין דבליכא שיעור ב' כתובות ומותר דינר בשעת מיתה לא מהני גביית בע"ח לשווי' למותר. כיון דהוי כנתחדש דבר. ממילא הוא בכלל מועטים ונתרבו. ודוק היטב:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קפ״ה סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.