מ"ש ידידי ש"ב נ"י דמ"מ אין תירוצו מספיק על קושייתי. ששמע בשמי דלרבנן דממעטין טמאה מדרשא דכל שבשרו מותר א"כ למלתייהו נשנית למעט טמאה. ולא הוי נאמרה ונשנית והא ליכא למימר דהא דאצטריך קרא למעט טמאה. היינו כיון דנוהג בב"נ הוי איסור מוסיף. אבל אלו לא נשנית ולא היה נוהג בב"נ ממילא לא בטמאה דא"א חע"א ואף דמ"מ היה חמור דהיה נוהג בב"נ קודם מתן תורה. י"ל דס"ל דאיסור חמור אינו חע"א. ורבנן דהשיבו לר"י דלא נאסר לב"נ. היינו לדבריו דר"י. הא מ"מ למ"ש תוס' שבועות (דף כ"ג) דעל חצי שיעור חל איסור וכן פסק הרמב"ם. א"כ אף אם נוהג בב"נ ולא הוי מוסיף. מ"מ באמ"ה בכזית בשר ועצמות היה מדינא חל טמאה. דמצד טמאה הוי חצי שיעור ואצטריך קרא דמי שבשרו מותר למעט טמאה. והדרא קושיא לדוכתיה דלמלתייהו נישנית. עד כאן קושייתי:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קע״ז סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
