אולם יש לקיים במקצת דברי מעכ"ת נ"י ובקיצור יותר. וא"צ לבא מדין מי איכא מידי והיינו דעל הקושיא דרבנן אדרבנן נימא באמת כתירוצו דהרשב"א דרבנן לדבריו דר"י קאמרי. והיינו דהם סברי דאף אם היה נאסר לב"י. לא היה נוהג בטמאה מדרשא דמי שבשרו מותר. אלא דאמור לטעמיה דר"י דל"ס לדרשא מי שבשרו דמ"מ נימא דאין איסור חל על איסור דלא הוי חמור דלא נאסר לב"י. ובזה עולה יפה דברי מעכ"ת על קושיית הראש יוסף ועל קושייתו. דלר"א הא למלתייהו נשנית. והיינו בקיצור דר"א צריך קרא רק למעט דרשא דמי שבשרו מותר. אבל על ר"י פריך שפיר דהא ס"ל דג"ה נוהג בטמאה ולא ס"ל דרשא דמי שבשרו מותר:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קע״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.