תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קע״ו סימן י״ג

הדברים רחוקים מדרכי האמת וגם מה הועיל בזה, הא גם בממון מה"ת בעי' יכול להזימם, אלא דהסוברים בממון א"צ עדות שיכול להזימם היינו לבתר התקנה דדיני ממונות לא צריך דרישה וחקירה משום נעילת דלת. וכיון דא"צ דו"ח והוי א"י להזימם מש"ה בכלל זה דא"י להזימם כשר בד"מ [ובזה פירשתי דברי רש"י בב"ק (דף פ"ח ע"א ד"ה פסולה לעדות וכו'), ועוד דעדות שאי אתה יכול להזימם הוא, ולכאורה קשה מסוגיא דב"ב (דף קנ"ה ע"ב) א"ל התם בעי ועמדו שני האנשים וליכא, ואמאי שבק הסוגיא טעם השני דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה, והיינו דבסוגיא דבב"ק דקאי ואזיל לענין ללמוד דעבד פסול לעדות בק"ו ואמרינן עלה קטן יוכיח, ומיירי הכל בדאורייתא, מש"ה נקט רש"י גם הטעם דאין אתה יכול להזימם אבל בסוגיא דב"ב רצה ליתן טעם על מה דלדינא השתא קטן פסול לעדות, דבזה לא שייך טעמא דא"א יכול להזימם, דהא לבתר תקנת חז"ל ל"צ בממון שיהא יכול להזימה וכנ"ל, מש"ה נקט רק דבעי ב' אנשים וליכא, ובאמת דברי רש"י תמוהים לי, דלטעם הב' איך שייך לומר קטן יוכיח הא באמת אין הפסול בגופו אלא כיון דא"י להזימם ממילא לא הוי עדות, וזה הכלל גם גבי גדולים ולא נשתנה קטן בזה וצ"ע) ולזה נראה עיקר דבאמת מה דאמרינן קטן יוכיח, היינו דפסול בעצמותו דממעטיה קרא אנשים ולא קטנים, וא"ל דבאמת בלא"ה פסולים משום שא"א יכול להזימם, וא"כ למאי נ"מ מעטינהו קרא לפסלו לעדות, הנה לפי תירוצם ב' ריש מכות דבעדות בן גרושה או גלות לא בעינן יכול להזימם, וא"כ גם קטן הי' ראוי לזה העדות אלא דקרא מעטינהו דבעצמותן פסולים לעדות ואין נאמנתם גם בעדות דבן גרוש' וגלות ולתירוצ' א' דשם דמשום מלקות מקרי יכול להזימ' א"כ בקטני' א"י להזימ' כלל וממילא פסולים מ"מ י"ל דנ"מ דהא ע"כ לענין עדות להכחיש עדים ראשונים לא בעינן יכול להזימ', דאם עדים אמרו פלוני הרג ובאו ב' והכחישו דלא הרג מה יכול להזימם שייך בהא, דהא לא רצו לחייב לשום דבר ע"י עדותן, אלא לפטור להאיש שהעידו עליו הכת הראשונה, וגם משום מלקות נראה דלא לקו דלא שייך בזה לא תענה ברעך דהא לא העידו כלל על רעהו להפסידו בשום דבר, אע"כ דלא בעי בזה יכול להזימ', דמ"מ הוויין עדות להכחיש הראשונים, ומ"מ עדים קטנים א"י להכחיש הראשונים, דקטנים בעצמותם פסולים גם לעדות החודש, דלכאורה אם הוזמו אין שום עונש על העדים דגם מלקות ליכא דהא לא העידו כלל על רעך וע"כ מוכח דזהו גם לתירוצם א' דמכות דדוקא בכאשר זמם לאחיך בעי יכול להזימ', אבל היכא דלא העידו כלל על אחיך ל"צ שיהי' יכול להזימם, אלא דבבן גרושה דמעידים על אחיך ס"ל בתירוצם א' דבעי יכול להזימם. וא"כ נ"מ דקטנים פסולים בעצמותן וא"נ בעדות החודש.