ונלענ"ד ליישב למה דכתבו תוס' בהא דמוקי שמואל באין חייב מודה, והיינו דטוען מזוייף הא דלא יחזיר הא כשירצה לגבות בלא קיום אנן טענינן מזויף, היינו היכא דנפל לא מהני קיום דשמא דימה וזייף ועל זה נסתפקו בתוס' שם דאפשר אם הלוה בפנינו ואינו מברר דדימה וזייף מהני הקיום אף בנפל עיי"ש, ולכאורה קשה א"כ היכי פרכינן מבנ"ח מגבי גבי, הא מיניה דידיה אם לא יהיה בידו לברר דדימה וזייף ראוי לגבות ממנו בדין, ואי דניחוש שמא יגבה מיתמי, הא שמואל לשיטתיה ס"ל מלוה ע"פ אינו גובה מיורשים, ואי שמא יגבה מבנ"ח שלא בפניו, דלמא ס"ל לשמואל כמ"ד בכתובות (דף פ"ח ע"א) דאין מגבין לבע"ח שלא בפניו רק לכתובת אשה משום חינא, [וראיתי אח"כ במ"ל פח"י מהל' גזילה שעמד בזה, וכתב לקושטא דמלתא דפרכת הש"ס לענין יתומים ושלא בפניו]:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קע״ה סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.