תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קע״ד סימן ג׳

ולכאורה יש להביא ראיה דמכר בשבת הוי מכר מסוגיא דעירובין (דף ע"א ע"א) לא החזיק מבע"י אלא משחשיכה אוסר. ואי נימא דלא מהני זכייתו אמאי אסור. ומצאתי אח"ז ראי' זו בס' עצי אלמוגים (סי' שע"א). אבל אינו ראיה. דהא עדיין יקשה אמאי אוסר נימא הואיל דהותרה בתחילת שבת הותרה. ובהגהת אשר"י כתב לתרץ דמתלי תלי וקאי אם יזכה. ונ"ל ביאור הדברים כיון דעומד לזכות בו. בזה לא אמרינן הואיל והותרה. כמ"ש בתה"ד (סי' ע"ג) בשם המרדכי ותוס' והרא"ש דבעומד לסתור לא אמרינן דהותרה לכל השבת וכן פסקינן בש"ע סי' שס"ה ס"ז בהג"ה. ועי' מג"א סי' שפ"ג] ובזה יקשה אמאי מקרי עומד לסתור דיחזיק אחר. הא בודאי אינו מצוי שיחזיק ישראל באיסור שבת. ולזה נראה לי להוכיח מכאן דליכא איסור לזכות מהפקר בשבת ואינו בכלל מקח וממכר כיון דליכא דעת מקנה וא"כ אזדא לראי' זו וגם מההיא דפ"ק דמציעא (דף ט') בהגביה ארנקי בשבת דקנה והא עבד איסורא דטלטול מוקצה ואפ"ה מהני. אין ראיה. דהתם אין העבירה תלוי בזכייתו דאף אם לא מהני הזכיה מ"מ הוי מלאכת העבירה דטלטול מוקצה וכמ"ש לעיל לענין עקוץ תאנה ולכאורה יש להביא ראיה דגם לזכות בשבת מהפקר אסור. מסוגיא דגיטין (דף ע"ז) ותיזל ותיחד ותפתח ואמאי התירו שבות דמו"מ הא אפשר בהיתר דהבעל יפקיר ביתו. ובזה ליכא איסורא כדנראה מהמג"א דמותר להפקיר בשבת (ממ"ש ססי' י"ג) והכי משמע בשבת (דף קל"א) מדקאמר הואיל ובידו להפקירו. ולא נקט דבידו ליתנו לנכרי או לקטן. והיינו דהיה איסור דמו"מ בשבת, אף דהתם מיירי בדין דאורייתא דמכשירי ציצית אין דוחין שבת מחמת דבידו להפקירן, מ"מ נקט יותר מה דבידו לגמרי דאף איסור דרבנן ליכא, לזה מוכח כדעת המג"א דהפקר אפילו איסור דרבנן ליכא ואחר כך תזכה היא בבית דג"כ ליכא איסורא כיון דזוכית מהפקר. ויהיה מוכח דאסור לזכות מהפקר]. אמנם לק"מ. דכבר כתבתי בגליון המג"א דדעת הרמב"ן דאסור להפקיר בשבת, ממ"ש בחידושיו להקשות. אם ביטול חמץ מחמת הפקר איך רשאי לבטל חמץ בשבת הרי ס"ל דאסור להפקיר בשבת, גם בשער המלך (פ"ח ה"ב מהל' לולב) הביא בשם הריטב"א ופר"ח דאסור להפקיר בשבת. גם בלא"ה הא תוס' שם בגיטין ד"ה ותיזל, כתבו והא דלא הוי כטלי גיטך מעל גבי קרקע, היינו כיון דהגט בא מרשותו לרשותה הוי כאלו נותנו, וזה אם הקנאה הוא ממנו, דבמה שמקנה לה החצר שבו הגט, בהקנאה זו מוציא הגט מרשותו לרשותה והוי כנותן לה, אבל אם הוא יפקיר הבית והיא תזכה בבית מהפקר שאין זכייה זו מכחו הוי כטלי גיטך: