תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קע״ד סימן ב׳

מה דנסתפק במל בשבת שלא בזמנו. אם אמרינן ביה דעבד לא מהני [אב"ה עיין לעיל בפסקים סימן קכ"ט] והוי כאלו נחתך העור מעצמו או ע"י נכרי דצריך להטיף דם ברית. וכתב רו"מ מההיא דבב"ק פ' מרובה במכר בשבת ע"י עקוץ תאינה או ע"י שזרקו המוכר מרה"ר לחצירו של לוקח דפטור מד' וה' משום דקים ליה בדרבה מיני' הרי אף דעבר במכירה זו על איסור דאורייתא אפ"ה מכירתו מכירה. ויהא מוכח כיון דרק יומא קגרים ויכול לעשות בזמן היתר אין זה בכלל אי עביד לא מהני (וראיה זו איתא בש"ג פ' משילין). וחזר רו"מ והביא דברי הש"כ חוה"מ (סי' ר"ח) די"ל מדאורייתא אי עבד מהני. אבל מדרבנן לא מהני. ולענין חיוב ד' וה' תליא בדאורייתא כמו לענין שחיטה שא"ר. דאם מדאורייתא הו"ל שחיטה ראויה חייב בד' וה'. לענ"ד זהו שכתב הש"כ הוא דוחק, דממנ"פ אם הוא בכלל מימרא דרבא דכל מקום דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ממילא הוא דאורייתא. ואם אינו בכלל. מה"ת להמציא דמדרבנן לא מהני אבל לענ"ד במחכ"ת. איני רואה סרך קושיא דהתם אין העבירה במכירה עצמו. והעבירה דעקיצת תאנה והזריקה מרה"ר לרה"י אינו תלוי במכירה. דאף אם לא יהנה מכירתו מ"מ הוי מלאכת שבת. וא"כ ל"ש לומר לא מהני לבטל המכירה, ומההיא עצמו דמכר בשבת בלי מלאכה דחייב ד' וה' ול"א דהמכירה עצמה הוי עבירה. דמקח וממכר אסור בשבת ונימא דא"ע לא מהני והמכר בטל. בזה י"ל כיון דמדאורייתא מו"מ מותר, א"כ מדאורייתא מכירתו מכירה. ממילא חייב ד' וה' כמ"ש הש"כ לדמותו לשחיטה שא"ר [אף דיש לי הרהורי דברים על דמיונו דהש"כ בזה. והארכתי במק"א) א"כ יש לומר במכר בשבת לא הוי מכר רק דחייב ד' וה'. כיון דמדאוריית' מכר: