תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״ע סימן ו׳

ואדברה קצת בפרט זה שהנחנו. דכל מוסיף יש בו נמי מעלת חומר. דיקשה עליו לכאורה מריש דברי התוס' פרק ד"א שהבאנו לעיל. דהם אחר שכתבו דגם מאן דא"ל איסור כולל. מ"מ בקל ע"ח אינו חל, כתבו, מיהו מוסיף בקל על חמור נמי חל. ולא נתנו טעם לדבר. ולפי היסוד זה. הול"ל מלתא בטעמא דבמוסיף אם דהוא איסור קל מ"מ איננו קל ע"ח. דהא איכא חומרא נגד החומרא. שהחמירה בו התורה לאסרו עוד לגוף אחר, אבל באמת לק"מ. דהא התוס' הביאו ראיה לדבריהם מאיסור אשת איש דחל לר' יוסי על חמותו. ושם ודאי לא שייך דיש חומר בא"א נגד חומר שבחמותו. דחמותו אסורה רק עליו. וא"א מוסיף הוא ואסורה לכל העולם. דז"א דמה דחמותו מותרת לעלמא לאו משום קלות איסורא הוא. אלא משום דאינה חמות להם, ואלו היה במציאות שתהיה חמות לכל הגופים אלו. אשר היא עליהן באיסור א"א, היתה משום איסור חמות נמי אסורה להן, והיינו נמי מאי דאיתא בפרק עשרה יוחסין (דף ע"ב) דכה"ג באחותו אלמנה קרי אלמנה קל לגבי אחותו, ולא תיקשי לפי יסוד הנ"ל יהיה שוה כמו אחותו, דהא איכא באלמנה חומר דאסורה גם למשוח מלחמה [עיי"ש בתוס'] דזה עצמו הדברים שדברנו, דאין זה משום חומר שבאלמנה מה דליתא באחותו, דמה דמשום איסור אחותו מותרת זו היא משום דלאו אחותו היא, ואין זה קלות האיסור, כי קאמינא אנא כנדון דידן. דחלב הוי חלב גם גבי גבוה. מ"מ התירתו התורה אליו מש"ה נקרא נבילה חמור. דאותו אסרה התורה לגבוה והחלב לא אסרה לו: