והכי משמע מדברי הרשב"א (בחי' שבת פ"ג) דאסבר לן מחלוקת תוס' והרי"ף בחמי' שהוחמו מעיו"ט אי שרי לרחוץ כל גופו, דתוס' ס"ל להחם חמין לרחיצת כ"ג דאורייתא מש"ה בהוחמו מעיו"ט אסור, ע"ש דכפל ושילש ולא הזכיר כלל דמדאורייתא בודאי שרי מטעם הואיל, אע"כ דמ"מ מקרי בכלל מלאכה דאוריי' [ובעניי איני מבין כראוי איך אפשר לומר דהוי דאורייתא הא בכלל רחיצת כל גופו ג"כ רחיצת פניו ידיו ורגליו והוי רק מרבה בבישול לצורך רחיצת שאר הגוף דשרי מדאורייתא כדאמרינן בעירובין ניחם אגב אימי', ועיין בהר"ן פ"ב דביצה גבי ממלא אשה קדירה מים, וכמו דחזינן לב"ש דבראוים לשתי' ושותה מהם יוכל להרבות המים לרחיצת פניו ידיו ורגליו, וכמ"ש התוס' בפרק כירה (דף ל"ט ע"ב) ד"ה אלא א"נ ונראה לר"י דיכול להחם אפילו ביותר מכדי שתיה]:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק י״ז סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.