ולפ"ז למ"ד דאמרה קונם שאני עושה, דממילא פירושו כל פעם שאעשה יהיה אז המעשה קונם. וממילא לגבי עשייתה אחר שנה הוי כפורש אחר שנה. דהא לשון שאני עושה היינו מה שאעשה יהיה אז קונם. וממילא מה שעושית אחר הגירושין חל קונם. דהא חלות הקונמת על המעשה ההוא. באותו מעשה שעושית ואז הוא אחר גירושין וחל שפיר. אבל לבתר דמשני דיקדשו ידי בזה שפיר פריך. דהא ההקדש על הידים מעכשיו משמע. והוא ברור ונכון מאד בעזה"י:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קס״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.