על חקירת ש"ב ני' באומר שבועה שלא אשתה כמה שיעורו בזה. אם סתם שלא אשתה שיעורו ברביעית או בכ"ש. דבש"ע נקט הדין דבשלא אוכל אינו חייב אלא על כזית ומבואר שם (סי' רל"ח ס"ד) חלוקי דינים בזה. ודבר זה בשתיה לא נתבאר בש"ע ולא באחרונים, ויש נ"מ טובא באם שתה פחות מרביעית דמצד דחצי שיעור אסור מה"ת. מ"מ אינו פסול לעדות. דלא עבר על לאו שיש בו מלקות. וגם אינו פסול לשבועה דלא עבר שבועה. ויש עוד נ"מ טובא הנה הרמב"ם כתב יראה לי ששיערו ברביעית. ובספר בית הילל הקשה על הרמב"ם אמאי לא אזלינן לחומרא בשיעור מלא לוגמיו דהוא מעט פחות מרביעית אמת דכן הוא לשון הש"ע (סי' תרי"ב) אבל תמוה לי. דהא מבואר (בסימן רע"א סי"ג) שהוא רובו של רביעית. א"כ באם נותנים משקים לחולה פחות מכשיעור צריך לשתות פחות מעט מרוב רביעית]. כמו ביוה"כ עיי"ש. ולא ידעתי איך מדמה השיעורין להדדי. דביוה"כ תליא ביתובי דעתי' וכן בקידוש הוי מה"ט שיעור חשוב. אבל בשארי איסורים הרי פשוט בכ"מ דשיעורו ברביעית. (עי' ט"ז א"ח סי' ק"ץ):
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קנ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
