תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ד סימן ב׳

דברי כבוד א"ד רומעכ"ת הגאון נ"י מוקשים מראשם לסופם מ"ש מתחילה בכוונת הרמ"א דלא קדיש כלל. היינו דיכול לחזור בחרטה בלי פתח, ומזה כתב בסוף ובר מן דין למה שאמרנו וכו', הוא תמוה, דא"כ כל דברי הרמ"א הם למותר. כיון דאפילו במקדיש סתם בהקדש דידן מהני שאלה בחרטה בלי פתח. פשיטא דלא גרע מקדיש מהיום ולאחר ל', גם לישנא דהרמ"א דלא קדיש כלל הא אף בהקדש גמור מהני שאלה בחרטה. ואם דכוונת הרמ"א דלא קדיש כדין קדושת בד"ה, זהו לא תליא במהיום ולאחר ל'. דהא כל הקדש עניים כך הוא. והו"ל להרמ"א לכתוב כן בסתם בהקדש דידן מהני שאלה בחרטה, שזה תחילת דברי הרשב"א בתשו' שם דהקדש דידן לית ביה משום אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דמי ולא הו"ל להרמ"א להביא סוף דברי הרשב"א במהיום ולאחר ל' דמטעם ספק חזרה אתינן עלה, א"ו ברור דכוונת הרמ"א דלא קדיש כלל היינו דל"צ לשאלת חכם דדיינינן דחזר מדבריו שאמר מהיום וכאלו אמר רק לאחר ל' יום. דבזה נראה דלא בעי שאלה לחכם. כאשר באמת משמע מתשו' הרשב"א הלזו דעסיקנא בה דס"ל דיכול לחזור קודם ל'. והיינו משום דס"ל דמה דאמרינן בנדרים (דף כ"ט) ל"צ דהדר ביה, הניחא למ"ד א"ח וכו' הכא שאני דאמירתו לגבוה וכו' היינו רק לבר פדא, אבל לאביי ורבא קיימינן כסברת המקשן. דאין אמירה לגבוה קונה יותר ממסירה להדיוט, והאומר הרי זה עולה לאחר ל' יכול לחזור תוך ל', וכמ"ש שם הר"ן בשמו, והרי פשטות הסוגיא ל"צ דהדר ביה וכן כל הפלפולים של הר"ן ורשב"א לדינא בסלע זו לצדקה לאחר ל', משמע הכל דיכול לחזור בלא התרת חכם, דהא ע"י שאלה אפילו בהקדש סתם מהני, כדקיי"ל דיש שאלה בהקדש: