ואולי י"ל דכוונת הרשב"א באמת רק דיכול לחזור תוך ל'. והכי קאמר דאם היינו מפרשים דתנאי הוי. היה הדין דחזרה לא מהני דהתנאי היה רק אם יחיה עד אחר ל'. כמו דס"ל להדיא הרשב"א בתשו' (סי' תש"ו) בקדושין מעכשיו ולאחר ל' דהתנאי רק לענין אם יחיה אבל לא על חזרה. דלא כפירש"י עיי"ש. רק כיון דהוי ספק תנאי ס' חזרה אמרינן אוקי ממונא בחזקת מרא. ושמא חזרה הוי. והוי כאומר לאחר ל' לחוד. ואם חזר בו קודם ל' מהני ודבריו בנויים על מה שהתחיל שם בתשובה ההיא. דלא אמרינן אמירתו לגבוה וכו'. ויכול אדם לחזור וכו' ועל זה כתב דבהקדש בדק הבית אינו כן. שאני סובר שכל מקדיש שדהו לבדק הבית מעכשיו ולאחר מיתה או מעכשיו ולאחר שלשים לא אמר כלום. והיינו דיכול לחזור קודם שלשים:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
