הנה מקור דין זה מתשו' הרשב"א (סי' תקס"ג) ועיי"ש הטעם כיון דא"א בהקדש לדון גופא מהיום ופירי לאחר ל' יום. דא"כ ינקי מהקדש וממילא הוי כמו בגט במהיום ולאח"מ דהוי ספק תנאי וס' חזרה. וספק הקדש אוקי ממונא בחזקת מרא. זהו תמצית דברי הרשב"א עיי"ש, ולי קשה לו יהא דהוי חזרה מן מהיום וכאלו אמר רק לאחר ל' יום. הא זהו ג"כ מהני בהקדש. כדאיתא בסוגיא דנדרים (דף ל"א) ובשלמא במהיום ולאח"מ שפיר י"ל דבטל הקדש. דבשעה שראוי לחול ההקדש א"א לחול. דאין הקדש לאח"מ. ואף אם אמרינן דבמקדיש אחר ל' א"י לחזור תוך ל' וכדהאריך הרשב"א בחידושיו לנדרים שם דאמירה לגבוה כמו מעשה לאחר ל' חשוב וא"י לחזור דלא אתי דיבור ומבטל מעשה. ועדיף ממקדש אשה לאחר ל' עיי"ש. מ"מ זהו רק בלאחר ל' דחל ההקדש עכ"פ אחר ל'. בזה א"י לחזור מקודם. אבל בלאחר מיתה. י"ל דאין מקום לחול לההקדש כלל וכלל. וכבר כתבתי מזה בתשו' וכעת מצאתי כן בתשובת הרשב"א (ח"ג סי' קכ"ב) אבל במהיום ולאחר ל' בזה יקשה, הא לא גרע מאומר רק לאחר ל':
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קמ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.