תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קל״ב סימן ג׳

והנה מדברי הרמב"ם אלו נ"ל ללמוד דאף לבעה"ת הנ"ל יכול להנחילו כה"ג, דהרי לדעת הרש"ל בשו"ת (סי' מ"ט) דהחליט דעיקרא באבוה דאבא קאתינא הוא רק מטעם ראיי' למכור בראוי ואין הבכור נוטל בראוי, ואף הרמ"א בשו"ת (סי' ג') דפליג מודה דהרמב"ם ס"ל כן (ודברי מהרש"ל שם במה דהשיב להרמ"א דאף הטור ס"ל כן ונדחק בפירושו דהטור במכר מה שאירש מאבא היום עיי"ש, תמוהים לי, דמה יענה בדברי הטור (סי' רי"א ס"ג), כ' רבינו האי ראובן שלוה מיעקב אביו] וא"כ איך כ' הרמב"ם דיכול להנחיל לאחד מבני בניו, הא בנו היורש בקבר ולא הבן בנו, גם אף אם אמרינן לכל מילי מכח אבוה דאבא קאתינא מ"מ נ"ל היינו דיכולים היורשים לטעון לזכות גם בזכות אבוה דאבא, ולבא בטענה זו נגד הלוקח ובע"ח, אבל מ"מ יש להם הזכות לירש אביהם בקבר, וראיה לזה מסוגי' (דף קנ"ט) אלא אי קשי' הא קשיא בן בכור שמכר וכו', ולכאורה יקשה דלימא הש"ס בפשוטו, דהא קשיא איך אפשר לומר דמכח אבוה דאבא, א"כ בן בכור לא יטול פי שנים, היכא דגם הפשוטים מתו בחיי אביהם, דבני הפשוטים יאמרו לבן הבכור מכח אבוה דאבא אתינא, אע"כ דבזה א"י לגרע כח היורש הזה במה שבא לזכות לירש אביו בקבר, ובזה מיושב קושיית הרמ"א בשו"ת הנ"ל על סוגיא דבכורות דאמרינן ולא בראוי לאתויי נכסי דאבוה דאבא, הא בלא"ה יוכלו לומר מכח אבוה דאבא אתינא, ולפי הנ"ל ניחא, דבזה אין יכולים לגרוע כחו, דיאמר הוא מכח אבא בקבר אתינא, וא"כ איך כתב הרמב"ם דיכול להנחיל לאחד מבני בניו, הא אמור יאמרו האחרים, אנחנו באים בזכות לירש את אבינו בקבר, ומי הפקיע זכות אבינו, אע"כ דדעת הרמב"ם דאף אם באים מכח אביהם בקבר, מ"מ כיון דהנחלה בדרך משמוש באה להם, ועתה הם עומדים לנחול אותו, יכול להנחיל לאחד מהם א"כ גם לבעה"ת הכי הוא: