תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ח סימן ח׳

גם מההעתק ממכתבי שכתבתי אז בפ"ל שנכתב לי אז מהב"ד דק"ק פילא שאמר בפניהם שאיזה שבועות לא הי' בביתו, ואח"כ לא קרב אליה, משמע דרק איזה שבועות לא הי' בביתו, וכפי הבירור עתה שבא לביתו ביום אסתר תענית וירדה לטבול, וכפי זמן הלידה כפי חשבון מליל הטבילה הי' איזה ימים בחודש התשיעי, א"כ אף לפי דבריו מ"מ אפשר שנתעברה ממנו קודם שנסע מביתו וילדה סוף תשיעי, ואף אם הרחיק ממנה יותר מד' שבועות ויהיה הלידה ביב"ח, הא קיי"ל כרבה תוספאה דאמרינן אשתהי, ואף דבכיעור לא מקילין בכהאי גונא, מכל מקום יש לומר דזה רק להתיר עצמה דאתרע חזקת כשרות דידה על ידי כיעור ולא תלינן בדבר רחוק דאשתהי אבל על הולד י"ל דנאמנת, דהרי גם בלאו חזקת כשרות נאמנת דהא נאמנת לומר דמנכרי הוא, ואף דהיא נתחללה ואבדה חזקת כשרות, ואף דבלא דיבורה היינו מחזיקין הולד לממזר ודאי, דלא תלינן בנכרי, כדמשמע מלישנא דהרמב"ם וכן מפורש בטור להדיא דהוא ממזר, ומ"מ נאמנת לומר דמנכרי הוא להתירו לקהל, וכדכתב הה"מ דכל שיש ספק נאמנת להכשיר הולד, ה"נ י"ל בכיעור ושהתה לילד עד י"ב חודש דמשוי לנו לספק ונאמנת על הולד ומה דפקפק הרב פילא ני' בשם בנו, די"ל דכיון דיש עוד ריעותא בפנינו במה שירדה לטבול ודרך המעוברת שמסולקת מדמים. וזה ראיה דאז באסתר תענית עדיין לא היתה מעוברת. לענ"ד הא הסילוק דמים הוא רק משהוכר עוברה, ואף דעינינו רואות בנשי דידן דמיד כשנתעברו מסולקות דמים ונשתנו הטבעים, וכמ"ש תוס' גבי עינוניתא דוורדא, הא חזינן בש"ע (סי' קפ"ט סל"ג) וכן (בס' ק"צ סנ"ב) וא' מעוברת שהוכר עוברה. ולא נזכר רמז באחרוני' שלדידן אף בלא הוכר עוברה כן: