והנה בטעם הדין יש לפנינו שני דרכים, א', י"ל טעם חוקיי והוא דא"א שיתפעל הגט, (רצוני ענין הכריתות), ע"י מעשה הנעשה אחרי שכבר הותר האגוד ונפרד קשר האישות שביניהם, ב', י"ל טעם סבריי, דאומדין דעת הבעל שאינו חש על המעשה, תעשה או לא תעשה, אחרי שכבר הפריד המות ביניהם, וכשהתנה, דעתו רק על הנעשה עודם בחיים:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.