תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ו סימן ג׳

איש אחד עוד בימי נעוריו, עזב את אשתו ואת ביתו, וזה שנתים נודע כי אוה משכן לו במדינת האללאנד, והתאמצו הב"ד בכל כוחם והרעישו במכתבים להשתדל ממנו גט פטורים לאשתו, אך אבותיו ואחיו מגודל השנאה אשר שנאו להאשה המתגרשת מחמת הקנאה אשר בעו"ה מרקד בינינו, כי מסחר אחד לה ולהם, הרבו גם הם בדבריהם להטותו לגרש על תנאי שבעוד שנה תעקור משכנה מעירנו לעיר מולדתה לבית אבותיה, ומחשש עיגון הוסכם על גט בתנאי, והנה כמו ארבעה חדשים אחרי הגירושין שבק הבעל המגרש חיים לכל חי, והאשה רוצית לקיים תנאה שלא להצטרך חליצה, ויש מי שעורר לחוש לסברת בה"ג שכת' בשם רבנן קדמאי, הביאה הה"מ (פ"ח מגירושין) בהתנה ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני ונשאת לאחר, ומת בעלה הראשון בחיי פלוני ועברה ושתתה בחייו דלא נתבטל הגט, ומסתברא כמו דאין מעשיו שלאחר מות המגרש מבטל הגט כן אין מעשיו מועילים לקיים הגט, ודעתי נוטית שאין לחוש לסברא זו, חדא שהרי הר"ן פרק המגרש וכן הה"מ דחו אותה בראי' מכרעת, ותו דבש"ע לא הביא דעה זו כלל, עכ"ל הצריך לענין וזאת אשר השבתי טרם אענה, רואה אני חובה לעצמי לחקור בדין זה דהני רבנן סבוראי על שלשה דברים, האחד, בטעם הדין למה לא נתבטל הגט ע"י ביטול התנאי שאחר מיתתו, שנית, ליישב הסוגיות שנראות סותרות לדינם, הלא הם, א', זו שהקשו ממנה הה"מ והר"ן דלדבריהם במתנה ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי, מהראוי שיהי' כריתות כמו בכל ימי חיי, כיון דאם ימות תהי' רשאה לשתות, ב', קשיא לי מהא דע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך א"ח שמא תבעל להם, ודוק מיני' דבמתנה ע"מ שלא תבעלי לפלוני חוששים, והיינו ע"כ דחוששין שיבעלו אחר מיתת המגרש, וכמ"ש הראשונים והאחרונים, דהא בחיי המגרש יהיה להם איסור א"א כיון שיתבטל הגט, ואי אמרת דאחר מיתתו לא איכפת לן בביטול התנאי, א"כ שוב למה ניחוש, ג', למצוא מקום מאין הוציאו דין זה, כי לא מלבם יוציאו מילין כאלו: