תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ד סימן ח׳

ואף להפוסקים באתחזק איסורא, אין ע"א נאמן, י"ל דדוקא אם כפי דברי העד היה האיסור עד עתה כמו בעידי גירושין ומיתה טבל והקדש דהוא מעיד דעד עתה היתה אסורה ועתה הותרה אבל הכא דאיסור אשת איש ודאי ליכא, דהרי מת לפנינו ע"י נאמנות עד אחד כבי תרי, ולגבי איסור סוטה לפי דברי העד לא היתה מעולם באיסור סוטה על זה הבעל ואף דהיתה אסורה עליו פעם אחת מטעם א"א, מ"מ אין מחזיקין מאיסור לאיסור, כיון דאיסור א"א בודאי פקע, וכמ"ש תוס' גבי בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת, ואך יש כאן חזקת חי ובזה י"ל ג"כ דהא דאין ע"א נאמן נגד החזקה, היינו בלא אתרע החזקה אבל באתרע ומת לפנינו, אלא דיש חזקה דהשתא הוא דאתרע, יש לומר דעד אחד נאמן בזה, וכעין דחילקו תוס' כתובות (דף כו) לענין תרי ותרי דאף דהוי ס' דרבנן ואוקמי אחזקה, מ"מ באתרע החזקה לפנינו לא מוקמינן אחזקה, עיי"ש, ובפרט בחזקת חי דדעת הרבה אחרונים במת לפנינו ליכא חזקת חי כ"כ, כיון דעומד אלהסתלק ולמות, א"כ י"ל דע"א נאמן, ואף דבנ"ד בע"א מעיד דאחר הנשואין, י"ל דא"נ כלל לא למפרע ולא להבא כיון דליכא יקא כמ"ש במכתבי הקדום מ"מ נ"מ לדינא במה דכתבנו בב' עדים מעידים שמת ולא ידעו אימת וע"א מעיד דמת מקודם שנשאת לזה אם מותרת לעמוד תחתיו, וצ"ע לדינא: