תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ב סימן כ״ג

ולפי הנ"ל דעכ"פ שלא יתבטל מצות ג"ה לגמרי מבהמה זו, אית לן למיזל בתר עלמא כמו בתפילין בשולט בב' ידיו דאין לו ימין ולא שמאל ואפ"ה בכדי שלא יתבטל ממצות תפילין לגמרי אזלינן בתר מיניה, ה"נ אפשר דניזל בתר מיניה דבהמה, או דומיא דיעקב בעי, מכל הלין מוכח כהטור ולא כיש"ש הנזכר לעיל וראיתי בנב"י מהדורא תנינא (סי' קנ"ו הנ"ל) שכתב כי היכי דפי' רש"י ס"פ אלו מומין בעבודה פסול באיטר רגל משום דכתיב לעמוד לשרת, ובעינן עמידה כדעמדו אינשי על רגל ימין לעיקר, ה"נ בחליצה עיי"ש ואם כדבריו כן הוא אע"ג דנימא דלכתחילה הוא דבעינן ועמד ואמר, אבל בדיעבד אין עמידה מעכב מ"מ מיירי קרא מרגלו ימנית דביה שייך ועמד ואמר, ועלה קאי וחלצה נעלו מעל רגלו היינו רגל ימין דנזכר לעיל ועמד ואמר, ואפשר דממילא פסול רגל שמאל נהי דועמד ואמר אין קפידא בדיעבד מ"מ רגלו הוי עיכובא ולא הו"ל להש"ס לומר דפליגי בגז"ש דרגל רגל, אע"כ דאין זה דומה לקרא דלעמוד לשרת דהתם העמידה מן השירות וכשם דהשירות ביד מה דצריך למיעבד ביד ה"נ השירות בהרגל בעמידה כדכתיב לעמוד לשרת, ובעי עמידה כדעמדי אנשי מה שאין כן הכא בועמד ואמר אין הקפידא על העמידה אלא שלא ישב ולאפוקי ישיבה קאמר ועמד ואמר משום דחליצה כגמר דין בעי עמידה לפני הדיינים, והיינו לאפוקי ישיבה ואין העמידה מן המצוה דנימא שיעמוד ויסמוך על ימינו: