תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ב סימן כ״ב

אמת כן הוא אבל מ"מ יש לחלק בין יד לרגל דביד אי נקקע ימנית כל כחו ומלאכתו בשמאלית ונעשית ימין משא"כ רגל, אע"ג דרגל ימנית נקטע עד ירכו ממש והולך ונשען על קב הקיטע שלו, מ"מ כל כח גופו הוא בימינו ונשען על ירך הימין, והוא נשען על קב שלו והירך הימין עוקר קבו הימנית תחילה ואח"כ רגלו השמאלית, נמצאת כחו ועוזו בימינו, אלא שאין לו רגל ובשמאל יש לו רגל אלא שאין בו כח, ומש"ה לא הביא הסמ"ג ראיה רק מאוזן משום דמרגל אין ראיה דודאי מי שיש לו ב' רגלים והוא איטר, כחו בשמאל גופו ועוקר שמאלו תחילה משא"כ באוזן והיינו דתנן ס"פ אלו מומין דגם איטר רגל בריאותא וכחישותא הוא, אבל מי שאינו איטר רק נקטע ימינו נשאר הכח בימינו אלא דאין לו רגל, ורגלו השמאלית אין בו כח ומש"ה אינו חולץ, אבל באיטר אפשר דצדקו דברי הטור דחולץ בימין כמו בתפילין. ויש לי עיון בדברי הרמב"ן שכתב איטר אינו חולץ כלל כמו כהן איטר שאינו עובד כלל, דא"נ לו הטעם שהוא משום מום דהרי יש לו שמאל, ואם הם מהופכים אין זהו מום, זהו תוכן כוונת הרמב"ן, ולכאורה אם נניח כהסמ"ג דלעולם אזלינן בתר ימין דעלמא כמו באוזן, א"כ י"ל שאני כהן ממנ"פ אם יעבוד בימין דידה הא בעינן ימין דעלמא דומיא דמצורע דבעי דומיא דאוזן, ואם יעבוד בימין דעלמא שהוא שמאל דידיה הקריבהו נא לפחתך דשביק יד שבכח שעובד בה כל עבודת צרכו ועובד עבודת הקודש ביד חלושה וכהה מש"ה פסול לעבודה, אבל חולץ י"ל שפיר דיחלוץ בימין דעלמא ומ"ט כתב הרמב"ן דלא יחלוץ כלל, אלא מוכח דס"ל להרמב"ן נמי בפשיטות דלא כהסמ"ג אלא כהטור דלעולם אית לן למיזל בתר דידיה דילפינן מתפילין, וא"כ הי' ראוי שכהן יעבוד בימין דידיה ואפ"ה איטר פסול, ש"מ משום דאין לו ימין כלל, וה"נ שאינו חולץ, ושאני תפילין דלא כתיב ביה ימין ושמאל אלא יד כהה, אבל היכא דקפיד אשמא דימין איטר אין לו ימין, זהו נ"ל בשיטת הרמב"ן ועדיין צ"ע א"כ שולט בב' ידיו לא יניח תפילין כלל ומ"ט אזלינן בתר כהה דעלמא, יש לומר היכא דיתבטל המצוה לגמרי אזלינן בתר שמאל דעלמא אבל בחליצה הרי יכול ליבם, וכן בכהן תתקיי' המצוה על ידי כהן אחר, משא"כ בתפילין דא"א לקיים ותתבטל המצוה לגמרי מש"ה בשולט בב' ידיו אזלינן בתר עלמא ובזה ארווח לן מה דצלע"ג למ"ש הרשב"א פג"ה דהא דאיבעי' התם אית ליה לבהמה ולא עגול לעוף ועגול בתר דידיה אזלינן או בתר מיניה, ואמאי לא נילף מתפילין דאזלינן בתר דידיה ותירץ דודאי בכה"ת אית לן למיזל בתר דידיה אבל בג"ה דאירע ע"י מעשה ועבדינן זכר ליעקב, י"ל דבעי דוקא דומיא דיעקב ממש שהיה לו ולכל מינו כף עגול וצ"ע תינח עוף ועגול י"ל אע"ג דבכה"ת בתר דידיה הכא בעדי דומיא דיעקב שהיה גם לימינו עגול אבל בהמה ולא עגול מאי מבעי להו, הא לית להו לדידיה, ומה שיש במינה הא בכה"ת אזלינן בתר דידי' ואם ניזל בתר דיעקב פשיטא דבעינן דבדידיה עגול: