תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ז סימן ד׳

אולם בנ"ד שנכתב שם אביה כראוי אלא דנתוסף בו לוי, נ"ל שיש לדון להכשיר ליתן הגט במקום עיגון, דלהדיא מבואר בתוס' (דף פ' ד"ה שינה וכו') בשם ר"ת דאפילו אינו כהן השטר כשר, ולא מבעיא לשיטת המהרח"ש (ח"ד סי' ג') דפי' דבריהם דלא כמהריב"ל, אלא שדברי תוס' אחדים עם דברי הרא"ש דתרווייהו בעי' ולא תליא הא בהא, וכ"כ הפ"י שם וה"נ משמעות הב"י, הרי להדיא דכשר, וע"כ משום דתוספת כהן אינו אלא כשינה מקום לידה, אלא דאפילו לשיטת המהריב"ל דתוס' מחולק עם הרא"ש בדעת הר"ת דלר"ת תלוי במידי דאין הכרח לכתבו ולא בחשש דלעז, וא"כ יש לומר דמה דפסקינן כהרא"ש כהוכחת מר ממה דלא כתבינן מקום דירה, ומכל מקום בשינה מקום דירה מפורשת במשנה דפסול, וע"כ דמחלקינן בין שינה מקום דירה לדירה אחרת מפני חשש דלעז, וי"ל דה"ה בתוספת כהן או לוי חשוב כדירה, מ"מ נ"ל ברור להוכיח גם מהרא"ש דכשר בהוספת כהן דומיא דשינה מקום לידה דהרי הרא"ש נתן טעם וכתב דדוקא שינה מקום דירה הוא דאיכא חששא מחמת שידוע לכל שכל אדם נקרא ע"ש דירתו פלוני ממקום פלוני, אבל מקום לידתו אין ידוע ואינו נקרא על מקומו וברור שזהו ג"כ טעמא דנתן על שינוי שם אבות, וכתב והרואים גט שכתב בו יב"ש ויאמרו אינה מגורשת, כי בעלה יוסף בן שמואל, משום דשם אבות לשם דירה דמיא, ששם אבות ידוע לכל, ונ"ל ללמוד מזה הא בשינה תוספת כהן ולוי דדומה לשינה מקום לידה מחמת שא"י לכל כשם העצם, דהרי הרא"ש מסיים ומשום העדים אין לפוסלו דחתמי אשקרא דכיון דא"צ לכתבו לא קיימי סהדי עלה כדאמרינן בכתובות דאין מעלין משטרות ליוחסין, דהעדים אמנה שבשטר קמסהדי ולא אפלוני כהן דא"צ לכתבו, אלמא בדבר הצריך לכתוב אם כתבו שקר העדים פסולים ויראה לי דמכ"ש דבר הצריך שלא לפסול שטרא אם כתבוהו פשיטא דחתמו אשקרא, ואם כן התינח בשינה מקום לידה דליכא חשש דפסול ע"י שינה אלא דהחשש דחתמו שקר שפיר אמרינן דלא קיימי סהדי עליה משום דאין נפקותא בעדות לא מפני שצריך אליו ולא מפני הפסול בשינה, אבל אם נימא דהשטר פסול בהוספת כהן פשיטא שהיו מחוייבים לדקדק שלא לפסול השטר כמו דמחוייבים לדקדק בשני יב"ש בעיר אחת כמבואר תוס' שם ומדוע לא מעלינן מיניה ליוחסין, א"ו דס"ל דהוספת כהן לא פסל השטר וכר"ח בתוס':