ואף דבתשו' הרשב"א (סי' אלף קע"ו) הובא בב"י שם וז"ל אפשר דא"צ לכתוב שם אביו כלל דשמו ושמה ושם עירו ועירה תנן, ושם אביו ואביה לא תנן עכ"ל, ומשמע דעלה מתני' דשינה שמו אמר דשם אביו אינו בכלל זה, ואם שינה כשר, מ"מ הרי לא פשיטא ליה להרשב"א הכי ונקט לה בדרך אפשר, וגם מאינך דברי הרשב"א הובא בב"י שם ביהודי שבא ממרחקים אם לא כתב שם אביו כשר, אין ראיה די"ל דיותר קיל לא כתב כנל דכשר, משא"כ בשינה דגרע, וכמו דס"ל להרא"ש דלא כתב שם אביו כשר ושינה פסול, ה"נ י"ל כן להרשב"א, וביותר י"ל דהרשב"א ס"ל כהרא"ש דבשינה שם אביו פסול בהחלט, ומ"ש דשם אביו לא תנן היינו דבא ללמוד דמדלא תנן שם אביו ע"כ משום דלא היו רגילין לכתוב כלל שם אביו, ולא אתרמי בי דינא דשינה מש"ה נקט מתני' הדין בשינה שמו דהוא דבר המצוי, ולמד מזה רק דא"צ לכתוב שם אביו אבל מ"מ י' דבשינה פסול:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קט״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.