הנה ביסוד הדין דשינה שם אביה, לא ידעתי מקום להקל אף בשעת הדחק ועיגון גדול ונמסר לה הגט להנשא בו, שהרי הדבר מפורש יוצא מתשו' הרא"ש (הובא בטור אה"ע סי' קכ"ט) דהגט פסול, דהרואים יאמרו דלא נתגרשה, כי בעלה יוסף בן שמואל, וזה יוסף בן שמעון הוא, ומשפטות הדברים דהרא"ש למד זה לדמות אותה לשינה שם עירו, דקתני במתני' תצא מזה ומזה, דכ' שם הרא"ש בפירושו דהטעם מפני חשש הרואים, אם כן משמע דחד דינא אית להו, וכי היכי דבשינה שם עירו תצא ה"נ בשינה שם אביו.
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קט״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.