אולם עדיין יקשה מהא דאמרינן שם בנדרים ואלא באשת כהן אי ברצון כלום יש לה כתובה וכו' הא בזה נימא דא"א מע"ר לומר דהיה ברצון אלא באונס דהא גם ע"י אונס תהיה אסורה לבעלה, ואין באמירתה מזיד ענין לאפרושי מאיסורא, ואולי יש לומר דמכל מקום כל שאנו דנין שנבעלה נהי דבאומרת נאנסתי יש לה כתובה מכל מקו' כיון דסתם אונס יש לה קול, כל שלא טענה כן אין אנו טוענין לה, ובפרט שהודית בהיפוך. כעת ראיתי בס' סדרי טהרה הקושיא והתירוץ הנ"ל (בסימן קפ"ה ס"ק ב') וראיתי שכתבתי שם בגליון, וזה לשוני, וכ"כ בשער המלך (פ"ט מהל' אישות), ולענ"ד יש לתרץ עוד דלו יהא דלא זינתה, מ"מ כיון דע"י דבורה אנו אוסרין אותה לבעלה מדין שויה אנפשה חד"א, מזה עצמו אין לה כתובה, וכמ"ש רש"י ותוס' ר"פ ארוסה, ובתוס' יבמות (דף ל"ח) בתירוצם הא', כיון דע"י סתירה אוסרת עצמה על בעלה הפסידה כתובתה אף אם באמת לא זינתה ה"נ יש לומר כיון דע"י דיבורה אוסרת עצמה על בעלה הפסידה כתובתה, עד כאן לשוני שם, ידידו:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ד סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.