תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ד סימן ז׳

אולם לענין הכתובה נראה דא"י להפסידה כיון דלא הי' התראה, ומ"ש מעכ"ת דבלא התראה תליא במחלוקת הראב"ד אם נאמנת ע"י עצמה שעע"ד, או דאמרינן אין אדם משים עצמו רשע, מלבד דאנן דקיי"ל דנאמנת, וכמ"ש הב"ש (סי' ק"ג) גם בנ"ד ל"ש כן דאין א"צ לדון על הודאתה שטבלה בלי עומדת ע"ג, כי זה ידוע בלא"ה אחרי שכל נשי העיר מעידות בכך, והיא לא הי' בכחה להעיד ולהכחיש דבר המפורסם, גם אף במכחישה ואומרת שבפני פלונית טבלה, מ"מ כיון דצריכין לעדות של פלונית שלא יצא שערה לחוץ א"כ באה מכח פלונית ובזה כתב הרמב"ן דהראשון נאמן להכחיש אף להפסיד' כתובתה, והב"ש (סק"ד) כ' דמהרמב"ם וסמ"ג משמע דס"ל כרמב"ן א"כ יכול לומר ק"ל ודברי הרמב"ן אינו בדוקא באשה מפי איש דנראה דג"כ באשה מפי אשה הכי הוא. (עי' ח"מ סימן י"ז) ובשארית יוסף הובא בק"ע (אות ש"ה) דכשר מפי פסול יש להאמין יותר לכשר, אבל בשניהם שוים הראשון נאמן ולהרמב"ן הכי הוא ג"כ לענין כתובה אמנם צריכי' לדון ממה דכתב הב"ש (סי' קי"ז) ומדברי רש"י בסוטה משמע דבעוברת על דת משה אין צריך התראה כיון דהכשילתו, וזהו ממש בנ"ד. ועיין בספר כתובה שסתר לדברי הב"ש דהא רש"י סבירא ליה דיחוד הוי דאורייתא, א"כ הוי עעד"מ ואעפ"כ פשטיה מהסי' דב"ד מפקינן לה לפוסלה מכתובה הרי דביחוד ג"כ בעי התרא' אע"כ דרש"י לאו בדוקא נקט דת יהודית, ולענ"ד הא הב"ש לא אתי עלה מצד דעעד"מ עברה עבירה חמורה יותר אלא מטעם הכשילתו וזהו בעעד"מ דמשמשתו נדה וכדומה, אבל ביחוד דלא הכשילתו באמת בעי התראה, והא דנקט רש"י דת יהודית, היינו דזהו מלתא דפסיקא אבל עוברת על דת משה לא הוי מלתא דפסיקא דהא נכלל בזה גם כן משמשתו נדה וכדומה דבזה אין צריך התראה: