א"כ בין להר"ן בין לריא"ז נאמנת, להר"ן מדין חוזר ומגיד, להריא"ז מדין מגו. ואולם בזה היה עדיין תקנה דאפשר שיתברר שמכתב החזן היה במושב ב"ד שאמרה האשה מערלא בפניהם, כיון דנכתב הכל בלשון רבים אף דרחוק הוא בעיני דאם היה עפ"י ב"ד היה להם להשיב אח"כ שמה שנשלח מהחזן היה על פי ב"ד, ולמאי הוצרכו לגב"ע מחדש, גם אפילו אם יתברר כן דאפשר דלריא"ז א"נ לומר שקר הגדתי, מ"מ בודאי אין לסמוך ע"ז נגד דברי הר"ן, וכפי פירושו של הח"מ וכל האחרונים, גם הא לא אמרה במפורש שקר הגדתי אולי דבריה שלא אמרתי להם רק כך וכך דבזה לא מהני התירוה, כפסקא שולחן ערוך כרמב"ן:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ג סימן כ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.