תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק צ״ה סימן כ״א

ואשר דעת חתני הרב נ"י דבמוחזקת יכול לומר ק"ל כהרמ"ה אין זה מוחלט אצלי כיון דגוף החפץ שלו ויכול להכריחה למסרם בידו להשתמש בהם ולבלות אותם, ושוב הוי הבעל מוחזק דבודאי א"י לטעון שאינה רוצה למסרם בידו עד שיתן לה משכון שלא ימכרם או שישבע, דלא מצינו חידוש זה בנצ"ב שתוכל לטעון כן אף לדינא דגמ' בפורטם דבודאי א"י למכור ואי כיון דלפי המנהג עתה דאינה פורטם ותלי במחלוקת הרמ"ה והרא"ש מגרע גרע דתטעון אולי ימכרם כיון דיהיה מוחזק ויהיה רשאי עפ"י הדין למכור ולא מצינו דלפי המנהג שלנו שכל אשה תוכל לתבוע מבעלה משכון או שבועה שלא ימכור וא"כ אף בנ"ד גילה דעת שרוצה למכור מ"מ א"י ליטען כן וא"א לה למנוע חזקתו בנכסי' ליקחם תחי' לבלות אותם, ואולם מ"מ לעיקר הדין כיון דבולד מלוג בעצמו יש מחלוקת הרמ"ה והרא"ש, ובנצ"ב לפי המנהג יוכל להיות דהרא"ש מודה ואין לנו שום סמך וראיה לסברת הב"ש, לענ"ד היה נראה לעיקר דא"י למכור: