תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ט׳ סימן ח׳

גם נראה לענ"ד לקיים דברי עבה"ג ולסלק סתירות הנ"ל, די"ל בההיא דהרשב"ץ דלא תיקן לדחוק כס אצל יה, אין הטעם דהוי כמחיקה, אלא משום דיש חשש מכשול, דהרואה כתוב כסיה תיבה אחת, יסבור דהסופר כתב בתחילה כן, והי' סובר לעיקר דכסיה הוי תיבה אחת, ויבא למחקו לעת הצורך וימחוק באיסור, דבאמת נתקדש תיבת יה, ולעולם האותיות בקדושתן, ולזה עשה התיקון לתלות כס, דבזה הרואה לא יוכל לשלוח יד למחוק כיון דהוי ספיקא לדינא אם כס יה תיבה אחת, בודאי הוה ספק שמא הסופר נתכוין בתלייה לשתי תיבות כס יה, גם בההיא דהלבוש הנ"ל י"ל הכי, דאלו נתכוין לכתוב השם אסור לתלות הד' לא משום דהוי כמחיקה, אלא דהרואה יסבור דמסתמא ידע הסופר שצריך לכתוב יהודא אלא דנשכח ממנו הד' ויבא למחוק לעת הצורך, משא"כ בההיא דעבה"ג ובנ"ד דלא שייך חשש זה, י"ל דמותר בתיקון הנ"ל, אף דמ"מ ממ"ש הלבוש סי' הנ"ל גבי הי' לו לכתוב השם וקדשו וכתב יהודה דעושה מהד' ה' ומוחק ה' אחרונה וז"ל שהרי לא קידש אותה הה' אלא הד' אותיות הראשונות, והיינו ע"כ דאלו הה' האחרונה הי' קדוש הי' אסור לעשות מהד' ה', דעי"ז אין לו מקום לקריאת ה' האחרונה והוי כמוחק, גם מזה אין ראיה, דהרי ע"כ ס"ל להלבוש אף שהתיבה נקראת יהודא, מ"מ אלו נתכוון לקדש הה' הי' חלה הקדושה עליו, אף דאין לו צירוף עם אותיות יהו, כיון דהד' מפסיק, מ"מ חלה הקדושה עליו, [ושאני בההיא דעבה"ג במ"ם האחרונה דהוי רק נטפל, וכיון דאין לו צירוף לא שייך נטפל, ומ"מ סברת הלבוש צ"ע, דנהי דבכתב השם כדינו ואח"כ נכתב ד' באמצע ונקרא יהודה לא פקע הקדושה מהאותיות הקדושות, מ"מ הכא דבשעת כתיבת הה' האחרונה כבר נקרא תיבת יהודה איך שייך לחול על הה' קדושת השם, כיון דמעולם לא נקרא הה' בקריאת שם הקדוש, וצ"ע] א"כ הי' ראוי לאסור לגרור הה', אף אחר שעשה מהד' ה', אף דאין לו עתה משמעות קריאה לה' אחרונה, מ"מ כיון דנתקדש אסור למוחקו, אבל שפיר י"ל דעשיית ה' מהד' לא מקרי מחיקה לה' האחרונה, לזה בהא נחתי ובהא סלקי לסמוך על ההיתר תיקון הנ"ל, כן נראה לענ"ד: