אך יש לפקפק דאולי זהו עצמו במה דעושה מהכף מ"ם דעי"ז פקע הקדושה מהמ"ם האחרונה, הוה כמחיקה, אך דאינו עושה מעשה בגוף האות, והנה כבר כתבתי בשו"ת הנ"ל דזהו מחלוקת רבוואתא גאוני בתראי דעת העבה"ג להתיר, דלא מקרי מחיקה, ובמעיל צדקה (סי' נ"ה) חולק והביא ראיה מהרשב"ץ, הובא בב"י בבד"ה (סי' רע"ו) גבי כס יה מדלא מצא תיקון בפשוטו לדחוק כס אצל יה, ע"כ דזהו עצמו כיון דמשתנה הקריאה לכסיה, דפקע הקדושה מן יה הוי כמוחק, ולזה הוצרך לתיקון לתלות כס, דעדיין אפשר לקרותו בב' תיבות, כס יה, ואני הבאתי בתשובה הנ"ל עוד ראיה מההיא דש"ע (סי' רע"ו) דהי' צריך לכתוב יהודא, ולא נתן בו ד' יתלה הד' למעלה, וכתב הלבוש שהרי לא הי' כוונתו לכתוב השם, עכ"ל, משמע דאלו כיון לכתוב השם הי' אסור לתלות הד', כיון דעי"ז משתנה הקריאה ליהודא דפקע קדושת השם מיניה הוי כמחיקה, אף דאינו עושה מעשה בגוף האות:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ט׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.